רש"י על שבת קכ״ב א:ז׳

1 מעמיד אדם בהמתו על גבי עשבים - מחוברים:

2 בשבת - לרעות וליכא למיגזר שמא יתלוש ויאכיל:

3 ואינו מעמידה ע"ג מוקצה - שמא יטול בידו ויאכיל והא נמי מוקצין נינהו לגבי טלטול דאתמול הוו מחוברין:

4 דקאים ליה באפה - שלא תפנה למקום אחר:

5 ואזלא ואכלה - אבל הוא אינו עומד על העשבים קרוב להם דניחוש לשמא יטול ויאכיל: